כשאני חושב על הדרך שעשיתי מאז שחשבתי ללמוד תופים ולהפוך למתופף לפני כ-40 שנה, אני נזכר בכל כך הרבה אלמנטים בדרך שליוו אותי, או שנזקקתי להם, כך שאם היה לי איזה ספר הדרכה מסודר בזמנו שהיה מנחה אותי, בסגנון ׳כל מה שצריך כדי להיות מתופף׳, זה היה מאוד עוזר לי, והדרך היתה יותר מובנית וברורה.

הדבר הראשון שאני מנחה את תלמידיי זה לבדוק את רמת הקואורדינציה שלהם. קואורדינציה בסיסית אפשר לבדוק בעזרת תרגילים פשוטים עם הידיים והרגליים, עוד הרבה לפני שרצים לקנות מערכת תופים יקרה.

חשוב רק לציין שקואורדינציה אפשר ללמוד ולשפר, אז לא להיבהל אם הידיים והרגליים לא מסתנכרנות ביניהן בניסיונות הראשונים.

הערכה הראשונה שכל מתופף צריך כוללת זוג מקלות תופים, פד אימון, מטרונום (=מד קצב, אפשר באפליקציה) וסדרה של תרגילים בסיסיים ראשוניים (יסודות) אותם יתרגל על הפד, בעזרתם יפתח את הקואורדינציה, הטכניקה של הידיים ואת חוש הקצב.

ספר תרגילים ומורה מקצועי יכולים מאוד לעזור בשלב הזה להכוונה נכונה וכדי להימנע מטעויות. מורה טוב גם יהפוך למנטור שיכוון ויעצב את המתופף והסגנון הייחודי שלו בהמשך הדרך.

בשלב הזה אני ממליץ על בחירת שירים שאוהבים ועל הדרך הנוחה והמתאימה ביותר למתופף להשמיע אותם לעצמו (יוטיוב, סטרימינג) במהלך האימון. בהמשך הדרך, כל מתופף צריך לדעת ללוות שירים לפי קצב קבוע וללמוד לנגן אותם במדוייק. תופים יכולים להיות גם כלי סוליסטי, אך נחשבים בעיקר כלי ליווי ושמירה על קצב עבור כלי נגינה מלודיים, לכן חשוב להבין את זה ולהתנסות בכך כבר מתחילת הדרך.

כעבור כשלושה עד שישה חודשים של למידה מסודרת אצל מורה, מתופף צריך שתהיה לו מערכת תופים בסיסית, הכוללת תוף בס, תוף סנר, 3-2 טמטמים, ומצילות האייט, קראש ורייד, וספר תווים עם תרגילים למערכת תופים.

זה השלב בו כל מתופף צריך להבין איפה יניח את המערכת ואיפה למעשה יהיה חדר האימון שלו.

תופים אקוסטיים הם כלי רועש ביותר ולכן החדר חייב להיות מבודד מבחינה אקוסטית ורצוי בבניין ללא שכנים או לפחות כאלה שלא יתלוננו על רעש בשעות המותרות. הפתרון לרעש הם כמובן תופים אלקטרוניים אותם ניתן לשמוע בעזרת אזניות בלבד, או בעזרת רמקול שניתן לכוון את עצמת השמע שלו.

בכל מקרה, לכל מערכת שנבחר בסופו של דבר, חייבים לשים שטיח מתחת למערכת. שטיח תופים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת התופים, פשוט כי הוא מונע החלקה של חלקי המערכת קדימה ולצדדים.

כל מתופף צריך גם מפתח תופים. המפתח הפך למעין סמל סטטוס של מתופפים, אך הוא למעשה כלי עבודה חשוב ויעיל ביותר להרכבה ופירוק המערכת ולכיוון צלילי עורות התופים.

ברגע שיש למתופף מערכת תופים, מומלץ לרכוש אזניות נגד רעש לנגינה חופשית ואזניות אודיו להשמעת השירים שאותם ילווה בנגינה על המערכת.

לימוד הנגינה על המערכת צריך לשלב מקצבים, מעברים, קריאת תווים (וגם כתיבת תווים) ונגינת סולו.

במקביל המתופף צריך למצוא לעצמו נגנים נוספים (גיטרה, בס, קלידים, נשיפה, כלי מיתר) כדי להתחיל ולהתנסות בנגינה בהרכב מוסיקלי. רצוי שהנגנים יהיו ברמה מעט גבוהה יותר מהמתופף, רק כי מתופף ברמה בסיסית יכול ללוות נגן מתקדם, אבל כשזה הפוך, זה עלול להיות מעט מתסכל עבור המתופף.

החשיבות של השלב הזה גדולה ביותר, כי כשאנחנו מלווים שירים מושמעים, הקצב בהם כבר קיים, מוכתב ומתבצע על ידי מתופף מקצועי. אך בהרכב מוסיקלי האחריות עוברת אלינו המתופפים להחזיק את הקצב. משימה הרבה יותר קשה ומאתגרת.

שירים באים בסגנונות שונים ולכל סגנון וסגנון ימצא עצמו המתופף נדרש לכלים נוספים כמו סוגים שונים של מקלות וכלי הקשה. אוסף הכלים כבר דורש רכישה של תיק מקלות יפה ומרווח מספיק בו ישים את המברשות, המאלטס (מקלות פונפון), השייקר והטמבורין. גם למפתח תופים יש בדרך כלל כיס קטן וחמוד.

מתופף צריך גם להתנסות בנגינה מול קהל, הופעה על במה והקלטות אולפן.

לאחר שרכש את הידע והטכניקה הנדרשים לנגינה טכנית נכונה, הקהל והבמה הם המקום בו יידרש המתופף לנגינה מדוייקת, חד-פעמית, ללא אפשרות לתקן טעויות, עמידה בלחצים, והשתלבות בהרכב המוסיקלי בצורה שווה.